תופעת השיימינג ברשת היא תופעה שלאחרונה תופסת תאוצה רבה, והיא נגישה ומסוכנת בעיקר לנוכח הכלים המגוונים שבהם ניתן לבצע בקלות שיימינג ברשת, בעיקר ברשתות החברתיות השונות. ההשלכות של תופעת השיימינג הינן הרות אסון, והמקרים הקשים ביותר שפורסמו בהקשר זה הם מקרים של התאבדויות כתוצאה מפרסומים מבישים באינטרנט.
אחד המקרים הקשים שאירעו לאחרונה בישראל אירע בחודש מאי 2015 שבו התאבד אריאל רוניס ז”ל, מנהל סניף משרד הפנים בתל אביב שהואשם בפוסט בפייסבוק בגזענות ובהפליה. לאחר מספר ימים התאבד רוניס ז”ל בביתו, לאחר שפרסם פוסט המציג את מניעיו לפרסום.
אחד הכלים המשפטיים להתמודד עם התופעה הוא הגשת תביעת לשון הרע כנגד המפרסם, אך לאחרונה (ביום 3.9.15) ניתן בבית המשפט פסק דין המרשיע מבצע שיימינג ברשת במסגרת קובלנה פלילית פרטית.
בהקשר זה יוסבר כי סעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי מאפשר לכל אדם להגיש קובלנה פלילית בגין רשימה סגורה של עבירות המפורטת בתוספת השנייה לחוק. ויודגש, המדובר בסמכות שניתנת לאדם פרטי להגיש אישום פלילי כנגד חברו, וזאת בדומה לסמכות שניתנת באופן רגיל רק למדינה להגיש אישומים פליליים. העבירות שעליהן ניתן להגיש קובלנה פלילית הן עבירות בהן העניין הציבורי קטן יחסית בעוד שיש להן עניין רב יותר ליחיד. בתוספת השנייה לחוק מנויות, בין השאר, עבירות על חוק איסור לשון הרע, עבירות לפי חוק למניעת מפגעים, תשכ”א-1961, עבירות לפי חוק זכות יוצרים, התשס”ח-2007, עבירות לפי חוק הגנת הצרכן, תשמ”א- 1981, עבירות לפי סעיף 60 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל”ב- 1972, עבירות לפי חוק הגנת הפרטיות, תשמ”א- 1981, וכו’.
ובחזרה לענייננו – המדובר בהרשעה ראשונה של בית המשפט המרשיע נאשם בעבירת לשון הרע שעניינה שיימינג ברשת במסגרת קובלנה פלילית פרטית. קובלנה זו עוסקת בסכסוך שכנים, ובטענה כי שכן העלה לאתר יוטיוב שישה סרטונים המכפישים שכנים אחרים ומייחסים להם עבירות פליליות.
בפסק הדין החדש קבע בית המשפט (השופטת לימור מרגולין יחידי) כי העלאת הסרטונים לרשת, תוך תיוג שמו של הנפגע בכל אחד מהסרטונים שהועלו, נעשתה באופן מודע ומחושב, בשיטתיות ולאורך זמן. בנסיבות אלה, ונוכח הודאותיו של הנאשם בדבר פרסום אמירות שהנפגע הוא עבריין ואיש אלים, קבעה השופטת כי היתה לנאשם כוונה לפגוע בפרסומים וכי גם המניע של פגיעה בשם הטוב עמד לנגד עיני הנאשם. מנגד קבעה השופטת כי הנאשם לא הצביע על מטרה אחרת לגיטימית לפרסומים.
השופטת הוסיפה וקבעה כי גם אם רצונו של הנאשם היה להתריע בפני תושבי השכונה על מעשים כאלה ואחרים, ודאי ששיימינג ברשת לא הייתה הדרך לעשות כן, ולא היה צריך לפרסם את הסרטונים ברשת האינטרנט ולעשות פעולות תיוג שיביאו אותם לידיעת אנשים זרים.
דומה כי פסק הדין החדש מקנה כלי נוסף ו”בעל שיניים” כדי להתמודד עם התופעה האכזרית כ”כ של שיימינג ברשת, ויהיה בו כדי לשמש חרב מאיימת על כל מי שבכוונתו להפיץ פרסומים מבישים במטרה לפגוע באדם אחר. אחד מהיתרונות החשובים של ההרשעה הפלילית, להבדיל מהליך אזרחי, מעבר לכתם הפלילי שהכתים את שמו של הנאשם, הוא שבאמצעות הרשעה פלילית ניתן להרתיע מפרסם משמיץ מלפרסם פרסום חוזר, וזאת במקרה שבית המשפט קובע עונש של מאסר על תנאי במקרה והפרסום יחזור.
*אין באמור במאמר כדי להוות ייעוץ משפטי, המלצה, או עצה, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. המאמרים נכונים ליום כתיבתם.
