איש לא יחלוק על כך שסיכום מראש של התנאים המסחריים בין יזמים, שותפים או בעלי מניות עתידיים הוא דבר הכרחי ליצירת מערכת יחסים עסקית תקינה. עם זאת, שותפים עתידיים לא נותנים את הדעת לכך שמעבר לסיכום המסחרי יש חשיבות קריטית להסדיר מראש גם את מערכת היחסים המשפטית בין הצדדים.
אלא שבמקרים רבים נוטים שותפים עתידיים לפסוח על השלב זה, ובדרך הכלל הדבר נובע מהרצון העז להניע את העסק החדש ומחוסר המוטיבציה או “אי הנעימות” הכרוכה בלסכם מראש עם השותף העתידי את התנאים המשפטיים של מערכת היחסים ביניהם, ובפרט את התנאים הנוגעים לתרחישים עתידיים הנוגעים ללב ליבו של העסק. במקרים אחרים, נוטים השותפים העתידיים להסתמך על כך שבאותה עת מערכת היחסים ביניהם היא טובה, עד כדי כך שהם משוכנעים שהם יוכלו לפתור בקלות כל מכשול שיצוץ בעתיד.
הניסיון מלמד שתפיסה זו, הגם שהיא טבעית ומובנית, הינה תפיסה שגויה מיסודה ודווקא היא זו שמובילה את אותם צדדים לסכסוכים מורכבים ומיותרים. כך, אותם צדדים שהאמינו בתחילת הדרך כי אין טעם להתעכב על יצירת מנגנונים מוסכמים לתרחישים עתידיים מוצאים עצמם בסכסוך עם שותפיהם אשר עלול לפגוע בפעילות של העסק ואף להשליך על קיומו, וזאת בהיעדר קיומם של תנאים שמסדירים מראש את מערכת היחסים בניהם.
במסגרת זו, נסקור כמה דוגמאות שימחישו עד כמה חשוב לערוך בין הצדדים הסכם משפטי שיסדיר את התנאים המשפטיים להתקשרות בין הצדדים, באופן שמצמצם משמעותית את הסיכון להגיע למחלוקות בין השותפים. הסכם זה מכונה לרוב “הסכם מייסדים” או “הסכם שותפים/בעלי מניות” (תלוי בגוף המשפטי הרלוונטי).
חלוקת התפקידים בין הצדדים: הגדרת התפקיד של כל שותף בעסק העתידי הינה היבט חשוב מאוד בהסכם. אף כי לעתים חלוקת התפקידים היא מאוד ברורה בין השותפים, הרי שהגדרת התפקיד מראש ובכתב מונעת בהכרח חילוקי דעות בנוגע לתחומי האחריות של כל שותף, ולמעשה תוחמת מראש את מערכת הציפיות בין הצדדים.
ניהול החברה והקניית זכויות חתימה: פעילות תקינה של דירקטוריון החברה או הגוף המנהל את האורגן המשפטי הינה קריטית לתפקוד העסק. בהתאם, במסגרת הסכם המייסדים נהוג להסדיר מראש, בין השאר, את הנושאים הבאים: למי הזכות לכהן כמנהל בחברה, מהו המניין החוקי לכינוס ישיבות ההנהלה, באיזה אופן ניתן לקיים את הישיבות (שימוש באמצעי תקשורת וכד’), מי זכאי לכנס את הדירקטוריון, מי יו”ר של הישיבה והאם מוקנות לו זכויות נוספות מאלו של חבר רגיל, וכמובן שישנן עוד הוראות רבות וחשובות.
יצירת המנגנונים לאופן שבו מתקבלות החלטות החברה, וכן מנגנונים אחרים כפי שהודגמו לעיל, היא מאבני היסוד של הסכם המייסדים, והיא מבטיחה את התנהלותו השוטפת של העסק. מובן, כי שיתוקו של מוסד זה עלול להביא לקשיים בפעילות ולעתים אף למבוי סתום שמוביל להפסקת הפעילות. באותה מידה, ולשם תפקודו היעיל של העסק, חשוב לסכם מראש מי מבעלי התפקידים רשאי לחתום בשם העסק ובאילו נושאים רשאי אותו גורם לחתום. חשוב להדגיש כי הגדרת זכויות החתימה אינה חייבת להיות גורפת, היא יכולה להיות מסויגת לתחומים מסוימים ולגורמים שונים, הכל בהתאם לצרכים של אותו עסק.
מנגנונים לאופן מכירת המניות/צירוף שותף חדש: המציאות מלמדת שבמהלך העסקים הרגיל קם לעתים הצורך לצרף משקיעים או שותפים חדשים לעסק. הנסיבות לכך הן רבות ומגוונות, אולם בהיעדר מנגנונים שמוסכמים מראש, הרי שהדבר בדרך כלל מעורר קשיים רבים ואי הסכמות באופן שעלול לסכל את המהלך, שמראשיתו נועד להצלחת העסק. יצירת מנגנונים משפטיים המותאמים לכל תרחיש הן הפתרון להתמודד עם אותם מצבים מורכבים ולהפוך את ההתמודדות איתם לפשוטה ויעילה. כך למשל, מקובל להסכים כי לכל שותף בחברה תהא זכות הצעה ראשונה לרכוש מניות מבעל מניות אחר בחברה ו/או תהא זכות להצטרף למכירת מניות של בעל מניות מסוים בחברה. כמו כן, נהוג לסכם על מגבלות בדבר העברת מניות בחברה, למשל לקבוע הוראות המסדירות למי מותר להעביר מניות בחברה, ובאילו תנאים. מדובר במנגנונים שחשיבותם רבה במיוחד, כיוון שהם עוסקים בשינויים במצבת אחזקת המניות בחברה, ובפרט במעמד בעלי השליטה ובזכויות בעלי מניות המיעוט, שהינם, מטבע הדברים, נושאים רגישים וחשובים שמומלץ מאוד להסדירם עוד בשלב הקמת החברה.
מנגנונים לסיום פעילות: אף כי נושא זה הוא הנושא “האחרון” עליו מתחשק ליזמים בתחילת דרכם לשוחח עליו, הרי שהניסיון מלמד כי גישה מקצועית ואחראית מחייבת בחינה מדוקדקת גם של האפשרויות השונות לסיים את הפעילות, ללא קשר לכך שהמטרה העיקרית והטבעית היא להצליח ולנהל עסק משגשג. אחד המנגנונים המקובלים בהקשר זה הוא מנגנון ה-B.M.B.Y, שבמהותו מנהלים השותפים התמחרות פנימית ביניהם על הזכות לרכוש את מניותיו של האחר, בתנאים המוסכמים עליהם. כמו כן, נהוג להסדיר בהסכם המייסדים מנגנונים שונים לפירוקה של החברה ולהליכי בוררות או התדיינות משפטית אחרת בין הצדדים.
לסיכום, קיים מגוון רחב של מנגנונים משפטיים שנועדו להסדיר את אופן פעילותו של התאגיד המשפטי ואת מערכת היחסים בין השותפים. המדובר במנגנונים מורכבים, המושתתים על ניסיון החיים, ואשר נותנים מענה מיידי למרבית המכשולים אשר מטבע הדברים נקרים בדרכו של כל עסק. מובן, שקיים מגוון רחב של אפשרויות, שיש לנסחם בקפדנות רבה על ידי עו”ד המתמחה בתחום, וזאת בהתאמה לכל תאגיד, עפ”י צרכיו המיוחדים.
חשוב לזכור, כי את תנאיו של הסכם המייסדים ניתן לשנות בכל עת בהסכמה, כך שאין כל חשש לקיבעון של הסכמות מסוימות, שייתכן שהיו מתאימות בתחילת הדרך, אולם קם הצורך לשנותן, בהסכמה, בהמשך הדרך.
*אין באמור במאמר כדי להוות ייעוץ משפטי, המלצה, או עצה, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. המאמרים נכונים ליום כתיבתם.
