ניהול סכסוכים משפטיים בבתי משפט היה וכנראה עוד יהיה בעתיד ה”בית” העיקרי שבו ימצאו את עצמם מתדיינים שונים בהליכים שונים מנהלים את הסכסוכים המשפטיים שלהם. יחד עם זאת, כיום מקובלות גם דרכים נוספות ליישוב סכסוכים משפטיים, אשר לעתים יכולות לייתר לחלוטין את הצורך בהליך משפטי, ולעתים יכולות להשתלב לצד ההליך המשפטי, ולהביא לסיומו בדרך יעילה ומהירה. לעתים, הליך כאמור יכול לצמצם את המחלוקות, ואף ללבן סוגיות מסוימות בין הצדדים, באופן כזה שלא מסיים את הסכסוך אך מצמצם את גדרו, ובכך הופך את ההליך המשפטי לקצר וממוקד יותר.
הדרכים המקובלות כיום ליישוב סכסוכים הן הליכי גישור ובוררות. במאמר זה, נעסוק במהותו של הליך הגישור ובמאפייניו השונים.
לאורך המאמר נסקור את העקרונות החשובים של הליך הגישור, את המשמעויות שלהם על הסכסוך, וכן את היתרונות הגלומים בהליך של גישור ככלי ליישוב סכסוכים על פני ניהול הליך משפטי בבית משפט.
אנו משמשים כמגשרים בעצמנו בסכסוכים בין צדדים שונים, ולצד זאת גם עוסקים רבות בייצוג צדדים בהליכי גישור, כך שבמאמר זה ננסה לחלוק גם מהניסיון הפרקטי העשיר שצברנו בניהול הליכי גישור.
העיקרון הבסיסי ביותר בהליך של גישור הוא העובדה שהליך זה מבוסס על עיקרון של הסכמה הדדית. עיקרון זה מלווה את הליך הגישור החל מראשיתו ועד לתומו. כלומר, על מנת שהליך גישור יתקיים, צריכים כל הצדדים המעורבים להסכים לנסות וליישב את הסכסוך שבניהם בדרך של גישור. הסכמה זו היא הבסיס לתחילת הליך הגישור, כך שמספיק שצד אחד לא נותן את הסכמתו, כדי לשלול את האפשרות לנהל הליך של גישור. הסכמה זו היא מהותית ויש לה משמעות מיוחדת, שכן הצדדים למעשה נכנסים בהסכמה לתהליך הגישור, מתוך כוונה ברורה ליישב את המחלוקות עם הצד שכנגד. החלטה זו היא כבר בעלת מאפיין שונה מניהול הליך משפטי, שכן הצדדים למעשה מחליטים לקחת אחריות אישית על ניהול הסכסוך המשפטי ו”להפקיע” מבית המשפט את מלאכת ניהול הסכסוך, בכללים ובפרוצדורות שאינן בשליטת הצדדים.
הסכמה זו אשר מהווה תנאי ראשון לכניסת הצדדים להליך של גישור, היא זו שמלווה את הצדדים לאורך כל ההליך, ועד לסיומו. מתוקף כך, כל צד רשאי להודיע על הפסקת הגישור בכל עת, ללא כל תנאי ומבלי שיהיה צורך במתן הסבר או הצדקה לכך. גם לעובדה זו חשיבות עליונה, שכן בכך מתפוגג החשש מניהול הליך של גישור, וקל יותר לקבל את ההחלטה לנסות וליישב את הסכסוך בדרך זו. לעומת זאת, יש הסוברים שבשל כך רמת המחויבות של הצדדים להליך עלולה להיפגע, שכן ניתן לפרוש ממנו בכל עת, וללא מחויבות כלפי הצד שכנגד. מניסיוננו, במרבית המקרים אכן נעשה ניסיון כן של הצדדים לצלוח בהסכמה את הליך הגישור, גם אם בסופו של דבר הליך הגישור לא הסתיים בהסכם שמיישב את הסכסוך.
ניהול הליך של גישור מופקד בידי מגשר. בשונה מבתי המשפט ומבוררים, למגשר אין סמכות להכריע בסכסוך. תפקידו של המגשר הוא לסייע לצדדים להגיע להסכמות בניהם. בהתאם, המגשר רשאי להציע הצעות ליישוב הסכסוך, והוא כמובן רשאי להביע את דעתו בסוגיות שונות העומדות במחלוקת בין הצדדים, אך כאמור הוא לא רשאי להכריע בהן. להבדיל משופט ומבורר, למגשר יש גם את האפשרות לקיים פגישות נפרדות עם הצדדים, בנוסף לפגישות המשותפות. באופן זה, המגשר יכול לעמוד מקרוב על כל הסוגיות שמטרידות את אותו צד, לשמוע אותן בחופשיות ומבלי שהצד שכנגד נחשף אליהן. כמובן, שבהסכמת אותו צד, רשאי יהיה המגשר לשתף את הצד שכנגד באותן סוגיות או בחלקן.
על הליך הגישור חל חיסיון, באופן זה שכל המידע שמחליפים הצדדים במסגרת הליך זה הוא חסוי, ולא ניתן לעשות בו שימוש בבית המשפט. בהתאם, חלה גם סודיות של ההליך, והצדדים מנועים מלחשוף מידע שנמסר להם על ידי הצד שכנגד במסגרת הליך של גישור. עקרונות אלה מהווים יתרון נוסף על ניהול הליכים בדרך אחרת, שכן מרווח התמרון של המגשר הוא גדול הרבה יותר מאשר בבית המשפט. המגשר נחשף לשיקולים מסוימים שלעתים יש קושי לצדדים להעלותם בפני בית המשפט בהליך רגיל, ובמקרים רבים דווקא שיקולים אלה הם החשובים ביותר לצורך יישוב הסכסוך. לפיכך, במסגרת הליך של גישור המגשר יכול לתת מענה של ממש לאותם שיקולים, ובכך להביא את הצדדים להסכמות באופן שלא מתאפשר בבית המשפט.
בנוסף, בהליך משפטי רגיל, בית המשפט מכריע בסופו של יום בטענות הצדדים, כאשר בד”כ התוצאה היא של “שחור או לבן”. כלומר בית המשפט דוחה או מקבל את טענות הצדדים, ובכך מוכרע הסכסוך. בהליך של גישור, ההסכם יכול להניב תוצאות שונות שאינן בהכרח קבלה או דחייה של טענות מי מהצדדים. כך, לעתים, מוצאים את עצמם צדדים לסכסוך מגיעים להסדרים של שיתופי פעולה מסחריים או הסדרים יצירתיים אחרים, ובכך פותרים את המחלוקות ביניהם שלא בדרך של הכרעה בטענות או של “מנצח” ו-“מפסיד”.
את ההסכמות שהושגו בין הצדדים במסגרת הליך של גישור מעלים הצדדים על הכתב בהסכם מסודר, בסיועו של המגשר. אם מדובר בהליך של גישור בין צדדים שהתחיל טרם הגשת תביעה לבית המשפט, ניתן לתקף את ההסכם, גם באמצעות בית המשפט. אם מדובר בהליך גישור שאליו פנו הצדדים במסגרת הליך קיים בבית משפט, יש להגיש את ההסכם לבית המשפט לקבלת מתן תוקף של פסק דין להסכם.
דומה, כי להליך של גישור יש יתרונות רבים על פני ניהול הליך משפטי ארוך ולעתים גם מייגע. לא בכדי, הליך של גישור במתכונות שונות הפך להיות הליך מחייב במסגרות שונות, כגון סכסוכי משפחה ותביעות אזרחיות בסכומים נמוכים. יחד עם זאת, יש לזכור כי כדי שהליך של גישור יהיה יעיל ומועיל צריכים שני הצדדים לרצות ולהיות נכונים לסיים את ההליך בהסכמה הדדית.
