מאמרים פרי עטנו

רבות דובר ונכתב על חובת הגילוי של מוכר נכס כלפי הרוכש, חובה שנגזרת מחובת תום הלב של צד שיש לו יתרון בידע לגבי הממכר, ואשר הוא עלול לגרוע באופן משמעותי מהציפיות הסבירות של הרוכש. חובת הגילוי נבחנת הן במהותה והן בהיקפה, ובמקרים מתאימים, הפרתה עלולה לעלות עד כדי הטעיה של ממש. בעסקאות מכר של נכסי מקרקעין, אנו נתקלים, עפ”י רוב, בהפרת חובה זו על רקע הסתרה של חריגות בניה, מצב פיסי של הנכס, הליכים משפטיים שמתנהלים בקשר עם הנכס או אפילו הסתרה של זכויות של צדדים שלישיים. ואולם, פסק דין שניתן לאחרונה (יולי 2023), בבית משפט השלום בכפר סבא, עסק

כידוע, ירושה יכולה להתבצע מכוח צוואה או בהיעדר צוואה, על פי הוראות הדין. הוראות הצוואה, או הוראות הדין בהיעדר צוואה, הן שמורות כיצד יחולק העיזבון בין היורשים. לעתים קרובות מעוניינים היורשים לחלק בצורה שונה את נכסי העיזבון אך הם סוברים, בטעות, כי הדבר אינו אפשרי וכי עליהם לקבל עליהם את דין ההוראות שנקבעו. אלא שקיים כלי משפטי שימושי שמאפשר ליורשים לחלק בצורה שונה את נכסי העיזבון וזאת בדרך של עריכת הסכם בין יורשים, המעוגן במסגרת הוראת סעיף 110 לחוק הירושה. הסכם בין יורשים רצוי שייערך בכתב, וניתן באמצעותו לשנות את אופן חלוקת העיזבון בהתאם לרצונות היורשים. למשל, לסכם במסגרת הסכם

תשלומי ארנונה הם, כידוע, מההוצאות הקבועות שיש לכל מחזיקי דירות ועסקים. המדובר בתשלומי מס שמוטלים על ידי הרשות המקומית, ושנועדו לצורך מימון פעילותה של כל רשות ורשות. גובה הארנונה נקבע באופן עקרוני על בסיס השיקולים הבאים:1. סוג השימוש בנכס – מגורים, תעשייה, משרדים וכו’.2. שטח הנכס – גובה התשלום נקבע על בסיס המחיר הרלוונטי שנקבע לסיווג השימוש הספציפי בנכס וגודלו של הנכס.3. מיקום הנכס – גובה התשלום נקבע, בין היתר, גם על פי מיקום הנכס ושיקולים סוציו-אקונומיים. מדי שנה מפרסמת הרשות המקומית את הקריטריונים שנקבעו על ידה במסגרת צו הארנונה. לרשות המקומית נתון שיקול הדעת לקבוע ביחס לכל נכס את

לאחרונה (13.12.2022), ניתן פסק דין בבית הדין הארצי לעבודה המהווה חידוש של ממש במסגרת דיני ההטרדה המינית במקום העבודה. בטרם נפרט את החידוש המרכזי שבפסק הדין האמור, נציין, בתמצית ועל קצה המזלג, כי, באופן כללי, כדי לבסס טענה בדבר הטרדה מינית בדרך של הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, על המתלונן או המתלוננת (להלן, לצורכי נוחות: “המתלוננת”) להוכיח כי הראתה למטריד שלא היתה מעוניינת במעשה שלגביו נטען שמהווה הטרדה מינית. יחד עם זאת, במקרה שבו מדובר במסגרת יחסי עבודה, תוך ניצול יחסי מרות, בין הנילון לבין המתלוננת, החוק קבע חריג. במקרה כזה, אין צורך להראות שהמתלוננת לא היתה מעוניינת בהצעות המיניות

צוואה, כידוע, היא מסמך משפטי שמאפשר לאדם לקבוע הוראות בדבר גורל רכושו לאחר מותו. לעומת צוואה רגילה, צוואה הדדית מאפשרת לבני זוג לערוך צוואות אשר הוראותיהן נקבעות בהסתמך האחת על השנייה. לכלי משפטי זה יש משמעות מיוחדת, שכן במקרים רבים בני זוג מעוניינים לקבוע הוראות מסוימות לגבי הרכוש שיותירו לאחר מותם, אך זאת בהסתמך על הוראות הצוואה האחד של השני. למשל, אדם שמבקש להוריש את כל רכושו לאשתו לאחר מותו, בהסתמך על כך שהוא יודע שאשתו הורתה במסגרת הצוואה ההדדית להוריש את כל רכושה לו לאחר מותה. כלומר, במקרה זה שני בני הזוג מצווים הוראות בצוואתם, וזאת בהסתמך על הוראות

ידוע, שכל חברה הרשומה ברשם החברות וכל שותפות שרשומה ברשם השותפויות, חייבים, מלבד בהגשת דו”ח שנתי, גם בתשלום אגרה שנתית, מידי שנה, בסך של למעלה מ- 1,000 ₪ לשנה ועד לסך של למעלה מ- 1,500 ₪ לשנה (תלוי בשנה ובמועד התשלום). תשלום האגרות איננו מותנה בדבר, ויש חובת תשלום גם אם החברה או השותפות הקפיאה את פעילותה. לא שילמה חברה את האגרה השנתית, לסכום האגרה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית וכן, רשם החברות רשאי להשית עליה עיצומים כספיים, ואף לגבות אותם מדירקטורים בחברה אם החברה לא שילמה. אבל יתרה מכך: רשם החברות יהיה רשאי לרשום את החברה כחברה מפרת חוק. רישומה