מאמרים פרי עטנו

במאמר קודם שפרסמנו, דנו בשאלה האם הקורונה תוגדר על ידי בתי המשפט כאירוע “מסכל”, היינו כזה שמאפשר דחייה או ביטול של חיובים של הצדדים מחמת אי יכולת לבצעם בשל “כח עליון”. לאחרונה, ולאחר כמה פסיקות של בתי משפט שלום בנושא, שברובן קבעו שמגפת הקורונה לא תוכר כאירוע מסכל, ניתן פסק דין תקדימי של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב’ השופטת רחל ערקובי). פסק הדין מחיל, במידה מסויימת, את דיני הסיכול בשל מגפת הקורונה, באופן שהקל עם מוכרי דירה בתקופת הסגר, ואיפשר להם לדחות את מועד פינוי הדירה המקורי כפי שהוסכם בהסכם המכר, כנגד תשלום דמי שימוש – והכל בניגוד להסכמות

חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) קובע שורה של בטוחות חלופיות שחובה על מוכר שהוא קבלן/יזם להעמיד לרוכש דירה לאחר ששילם לפחות 7% משווי הדירה. בין הבטוחות (כל אחת ותנאיה השונים): ערבות בנקאית, ביטוח להשבת הכספים, שעבוד הדירה לטובת הקונה או הערת אזהרה לטובת הקונה. לאחרונה אושר בבית המשפט העליון פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי (פר”ק 14785-05-18), אשר פגע באורח משמעותי בחוזקה וביציבותה של הערת האזהרה כבטוחה להבטחת זכויות של רוכשי דירה. באותו עניין דובר בפרוייקט תמ”א 38 בר”ג, אשר החברה היזמית שחתמה עם רוכשי דירות על הסכם התמ”א נקלעה לימים, וקודם להשלמת הבנייה, להליכי פירוק. המפרק

בשל נגיף הקורונה, יצאה הוראה חדשה שמאפשרת, עריכת ייפוי כח מתמשך ללא צורך במפגש פיזי בין עורך הדין לממנה ולמיופה (כולל עריכת ייפוי כח למי ששוהה בחו”ל). ייפוי הכוח ייערך באמצעות שיחת וידאו. ההוראה החדשה, המייתרת את הצורך במפגש פיזי, היא חיונית כדי לשמור על הבריאות של כולנו, והיא מאפשרת, בנוסף, עריכת ייפוי כח מתמשך לאנשים בעלי מוגבלות פיזית, שגם במצב רגיל מנועים או מתקשים להגיע באופן פיזי לעורך הדין לצורך עריכת ייפוי הכוח המתמשך. תזכורת בנוגע למהות הכלי המשפטי של ייפוי כוח מתמשך – ייפוי כח מתמשך מאפשר לכל אדם לבחור מראש את האדם שהוא מעוניין שידאג לענייניו –

כמעט ואין תחום שמשבר נגיף הקורונה לא משפיע עליו בדרך כזו אחרת. משבר הקורונה לא פסח על תחום עסקאות הנדל״ן שנחתמו, וגם על אלה שנכרתות כעת, בימי המשבר. סוגיות משפטיות ואחרות רבות מציפות את כל הנוגעים בדבר. האם מחירי הדירות ירדו? האם ניתן או כדאי לקחת משכנתא בתקופה זו של משבר? כיצד להיערך מראש במו״מ לכריתת הסכם לרכישת/מכירת דירה להפרת התחייבות חוזית בשל המשבר? כיצד המשבר ישפיע על מסירת דירות מקבלן לרוכשים? האם לנוכח המשבר הגופים הנוגעים בדבר (כגון לשכת רישום מקרקעין, מיסוי מקרקעין, בנקים) מתפקדים ובאיזו מתכונת? על מנת לייצר וודאות משפטית ובהירות, נדרשת הממשלה להתערב ולייצר כללים מחייבים

“המקבל שדה מחברו [בחכירה] ואכלהּ חגב או נשדפה [פגעי טבע], אם מכת מדינה היא, מנכה לו מן חכורו. אם אינה מכת מדינה – אינו מנכה לו מן חכורו. רבי יהודה אומר: אם קיבלה הימנו במעות [ולא כנגד תבואה], בין כך ובין כך אינו מנכה לו מחכורו” (משנה, בבא מציעא ט, ו) בתקופה האחרונה בתי עסק רבים נסגרו מכח צווי החירום שפורסמו על רקע משבר הקורונה. בנוסף, בתי עסק רבים אחרים, אמנם לא נסגרו פורמאלית מחמת צווים, אך הם נסגרו בפועל או שפעילותם צומצמה משמעותית בשל מגבלות התנועה וההתקהלות ובשל כניסתו של המשק לשיתוק כמעט מוחלט. נשאלת אפוא השאלה האם עסקים

כיום, יש שתי דרכים עפ”י חוק למנות אדם שייכנס בנעליו של אדם שאינו צלול ואינו יכול לטפל בענייניו: האחת (והעדיפה במידת האפשר), בדרך של עריכת “ייפוי כוח מתמשך”, והשנייה, בדרך של הגשת בקשה למינוי אפוטרופוס. כאן המקום להדגיש כי אדם יכול לערוך ייפוי כוח מתמשך ולמנות מיופה כוח רק בשעה שהוא כשיר ו”מבין בדבר”, דהיינו במצב שבו הוא מבין את ההשלכות והמשמעויות של מעשיו. לכן, מומלץ מאוד לשקול לערוך ייפוי כוח מתמשך ולא להמתין ל”גיל השלישי”, שבו קיימת מטבע הדברים פחות שליטה לגבי המצב הרפואי של כל אדם. על עריכת ייפוי כוח מתמשך כאמור ועל היתרונות הרבים הגלומים בו עמדנו