מאמרים פרי עטנו

ניהול סכסוכים משפטיים בבתי משפט היה וכנראה עוד יהיה בעתיד ה”בית” העיקרי שבו ימצאו את עצמם מתדיינים שונים בהליכים שונים מנהלים את הסכסוכים המשפטיים שלהם. יחד עם זאת, כיום מקובלות גם דרכים נוספות ליישוב סכסוכים משפטיים, אשר לעתים יכולות לייתר לחלוטין את הצורך בהליך משפטי, ולעתים יכולות להשתלב לצד ההליך המשפטי, ולהביא לסיומו בדרך יעילה ומהירה. לעתים, הליך כאמור יכול לצמצם את המחלוקות, ואף ללבן סוגיות מסוימות בין הצדדים, באופן כזה שלא מסיים את הסכסוך אך מצמצם את גדרו, ובכך הופך את ההליך המשפטי לקצר וממוקד יותר. הדרכים המקובלות כיום ליישוב סכסוכים הן הליכי גישור ובוררות. במאמר זה, נעסוק במהותו

רבים נוטים לסבור בטעות, כי הדרך היחידה ליישב סכסוכים עוברת בבית המשפט. ואולם, ישנן דרכים חלופיות שונות ליישוב סכסוכים, ובהן גישור ובוררות. ברשימה זו נדון באופציית הבוררות, נסביר את אופייה ונצביע על יתרונותיה וחסרונותיה המרכזיים. נציין כי אנו משמשים כבוררים בעצמנו בסכסוכים בין צדדים שונים, ואנו גם עוסקים רבות בייצוג צדדים בהליכי בוררות בפני בוררים אחרים. בוררות, להבדיל מגישור, הוא הליך שדומה יותר באופיו להליך המשפטי ה”רגיל” בבית המשפט במובן זה שהבורר מכריע במחלוקת שהתגלעה בין הצדדים. כלומר – פסק הבורר הוא מחייב, ולאחר הליך פרוצדורלי של אישורו, הצד הזוכה יכול לאכוף את קיומו בלשכת ההוצאה לפועל. בהליך הבוררות, הצדדים

במאמר קודם שפרסמנו, דנו בשאלה האם הקורונה תוגדר על ידי בתי המשפט כאירוע “מסכל”, היינו כזה שמאפשר דחייה או ביטול של חיובים של הצדדים מחמת אי יכולת לבצעם בשל “כח עליון”. לאחרונה, ולאחר כמה פסיקות של בתי משפט שלום בנושא, שברובן קבעו שמגפת הקורונה לא תוכר כאירוע מסכל, ניתן פסק דין תקדימי של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב’ השופטת רחל ערקובי). פסק הדין מחיל, במידה מסויימת, את דיני הסיכול בשל מגפת הקורונה, באופן שהקל עם מוכרי דירה בתקופת הסגר, ואיפשר להם לדחות את מועד פינוי הדירה המקורי כפי שהוסכם בהסכם המכר, כנגד תשלום דמי שימוש – והכל בניגוד להסכמות

חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) קובע שורה של בטוחות חלופיות שחובה על מוכר שהוא קבלן/יזם להעמיד לרוכש דירה לאחר ששילם לפחות 7% משווי הדירה. בין הבטוחות (כל אחת ותנאיה השונים): ערבות בנקאית, ביטוח להשבת הכספים, שעבוד הדירה לטובת הקונה או הערת אזהרה לטובת הקונה. לאחרונה אושר בבית המשפט העליון פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי (פר”ק 14785-05-18), אשר פגע באורח משמעותי בחוזקה וביציבותה של הערת האזהרה כבטוחה להבטחת זכויות של רוכשי דירה. באותו עניין דובר בפרוייקט תמ”א 38 בר”ג, אשר החברה היזמית שחתמה עם רוכשי דירות על הסכם התמ”א נקלעה לימים, וקודם להשלמת הבנייה, להליכי פירוק. המפרק

בשל נגיף הקורונה, יצאה הוראה חדשה שמאפשרת, עריכת ייפוי כח מתמשך ללא צורך במפגש פיזי בין עורך הדין לממנה ולמיופה (כולל עריכת ייפוי כח למי ששוהה בחו”ל). ייפוי הכוח ייערך באמצעות שיחת וידאו. ההוראה החדשה, המייתרת את הצורך במפגש פיזי, היא חיונית כדי לשמור על הבריאות של כולנו, והיא מאפשרת, בנוסף, עריכת ייפוי כח מתמשך לאנשים בעלי מוגבלות פיזית, שגם במצב רגיל מנועים או מתקשים להגיע באופן פיזי לעורך הדין לצורך עריכת ייפוי הכוח המתמשך. תזכורת בנוגע למהות הכלי המשפטי של ייפוי כוח מתמשך – ייפוי כח מתמשך מאפשר לכל אדם לבחור מראש את האדם שהוא מעוניין שידאג לענייניו –

כמעט ואין תחום שמשבר נגיף הקורונה לא משפיע עליו בדרך כזו אחרת. משבר הקורונה לא פסח על תחום עסקאות הנדל״ן שנחתמו, וגם על אלה שנכרתות כעת, בימי המשבר. סוגיות משפטיות ואחרות רבות מציפות את כל הנוגעים בדבר. האם מחירי הדירות ירדו? האם ניתן או כדאי לקחת משכנתא בתקופה זו של משבר? כיצד להיערך מראש במו״מ לכריתת הסכם לרכישת/מכירת דירה להפרת התחייבות חוזית בשל המשבר? כיצד המשבר ישפיע על מסירת דירות מקבלן לרוכשים? האם לנוכח המשבר הגופים הנוגעים בדבר (כגון לשכת רישום מקרקעין, מיסוי מקרקעין, בנקים) מתפקדים ובאיזו מתכונת? על מנת לייצר וודאות משפטית ובהירות, נדרשת הממשלה להתערב ולייצר כללים מחייבים