כידוע, ירושה יכולה להתבצע מכוח צוואה או בהיעדר צוואה, על פי הוראות הדין. הוראות הצוואה, או הוראות הדין בהיעדר צוואה, הן שמורות כיצד יחולק העיזבון בין היורשים.
לעתים קרובות מעוניינים היורשים לחלק בצורה שונה את נכסי העיזבון אך הם סוברים, בטעות, כי הדבר אינו אפשרי וכי עליהם לקבל עליהם את דין ההוראות שנקבעו.
אלא שקיים כלי משפטי שימושי שמאפשר ליורשים לחלק בצורה שונה את נכסי העיזבון וזאת בדרך של עריכת הסכם בין יורשים, המעוגן במסגרת הוראת סעיף 110 לחוק הירושה. הסכם בין יורשים רצוי שייערך בכתב, וניתן באמצעותו לשנות את אופן חלוקת העיזבון בהתאם לרצונות היורשים. למשל, לסכם במסגרת הסכם כאמור שדירה שנקבע בצוואה שיירש אח פלוני תועבר ליורש אחר, והדברים נכונים גם ביחס לנכסי עיזבון אחרים שאינם נכסי מקרקעין, כגון כספים.
יתרון מרכזי בעריכת הסכם בין יורשים הוא במניעת בעלות משותפת של היורשים בנכסי מקרקעין שונים, באופן שיכול ליצור חילוקי דעות שונים, עימותים, ופוטנציאל להליכים משפטיים יקרים בהתאם, כגון הליכי פירוק שיתוף. כך למשל, במקרה שבו שלושה אחים יורשים יחד שלוש דירות, אז כל אחד מהם צפוי להיות הבעלים של שליש בכל דירה, כלומר בכל דירה יהיו האחים בעלים במשותף, בחלקים שווים ביניהם. מצב עובדתי זה עלול להוביל לחילוקי דעות רבים באשר לאופן ניהול הנכסים, תחזוקתם וכו’.
הסכם בין יורשים יכול לשמש פתרון לסיטואציה שכזו, שכן במסגרת הסכם כאמור ניתן להורות שכל אח מבין שלושת האחים יירש דירה אחת, ויהיה בעלים יחיד שלה, ובכך ניתן יהיה למנוע את אותה חשיפה למחלוקות עתידיות.
יתרון מרכזי נוסף בעריכת הסכם כאמור הוא משיקולי מס. היבט מרכזי בעניין זה הוא כאשר מדובר בנכסי מקרקעין, ובמקרים כאלה מדובר ביתרון משמעותי שכן נכון למועד כתיבת שורות אלה לא יחויבו היורשים במיסוי מקרקעין בעת העברת הזכויות מכוח הסכם בין יורשים בכפוף לתנאים שנקבעו בחוק.
העת לערוך הסכם חלוקת עזבון הוא בטרם חולק העזבון. הסכם זה נערך בין היורשים ובין עצמם, ואלה רשאים לכלול בהסכם זה הוראות שונות לחלוקת העזבון ביניהם באופן שבו הם חפצים. אין כל הכרח בקביעת תשלומי איזון בין הצדדים להסכם, והדבר נתון לשיקולם.
יחד עם זאת, בכל הקשור לנכסי מקרקעין, יש לשים לב לכך שקביעת תשלומי איזון בין היורשים שמקורם מחוץ לעיזבון צפוי לגרום לחיובי מס. לשם הדוגמה, נניח שבצוואה מסוימת נכסי העיזבון כוללים דירת מגורים בשווי 3 מיליון ₪ וכספים בשווי 2 מיליון ₪. לפי הצוואה יש שני יורשים, יורש אחד מקבל את הדירה, ויורש שני את הכספים. בהתאם, אם יחליטו היורשים לערוך הסכם ביניהם שבו הם משנים את הוראות הצוואה ומתחלפים ביניהם בנכסים, תוך ביצוע תשלומי איזון ביניהם שמקורם מחוץ לנכסי העיזבון, שאז משמעות הדבר הוא שהסכם כאמור עלול לגרור אחריו חיובי מס.
ראוי לציין כי ישנן עוד אפשרויות לשנות הוראות בצוואה או בירושה על פי דין. אחת מהן היא בדרך של הסתלקות מהירושה. כך, אדם שמעוניין מסיבה כלשהי לוותר על חלקו בירושה יכול לבחור להסתלק ממנה, היינו לוותר על חלקו, או על שיעור מחלקו, בשתי דרכים שונות:
האחת – הסתלקות כללית מהירושה, ובמקרה כזה חלקו בעיזבון מתווסף לחלקם של יתר היורשים.
השנייה – הסתלקות ספציפית, במובן זה שאותו יורש מוותר על חלקו בעיזבון לטובת אדם ספציפי. נכון למועד כתיבת שורות אלה, ניתן לוותר על חלק בעיזבון במסגרת הסתלקות ספציפית רק לבן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש, ולטובת אלה בלבד.
האופן שבו מבוצעת ההסתלקות היא בדרך של עריכת תצהיר מתאים בהתאם להוראות הדין, ובו מפורט שיעור ההסתלקות. ניתן להצהיר על הסתלקות עד למועד חלוקת העיזבון. יחד עם זאת, רצוי לצרף את התצהיר כבר לבקשה למתן צו קיום צוואה או לבקשה למתן צו ירושה.
במקרים מסוימים ניתן לוותר במסגרת ההסתלקות על נכס ספציפי בעיזבון, להבדיל מוויתור כללי על שיעור מנכסי העיזבון, אך לצורך בחינת אפשרויות אלה יש לבחון בין היתר את הוראות הצוואה הנדונה, ובכלל זאת את האופן שבו אובחנו הנכסים השונים בצוואה, ככל שהדבר נעשה. במקרה שיש מניעה להסתלקות מנכס ספציפי כאמור, ניתן לבחון אפשרות לערוך הסכם בין יורשים, שעל עקרונותיו הכלליים עמדנו לעיל.
