לאחרונה החל משרדנו להעניק שירותים נוטריונים, עם הסמכתו של עו”ד שחר סקברר כנוטריון מוסמך מטעם משרד המשפטים.
רשימה זו תוקדש, אפוא, לסקירה קצרצרה אודות תולדות המקצוע נוטריון – מקצוע עתיק שנוסד כ- 3,000 שנה לפנה”ס – ועל סמכויותיו של הנוטריון בישראל.
מקורה של המילה נוטריון במונח הלטיני “NOTARIUS” שפירושו כתבן/מזכיר/קצרן, כאשר פירוש המילה NOTA הוא אות/סימן. החותם הנוטריוני, בו נעשה שימוש עד היום (בצורתו המודרנית), הוא מכשיר עתיק יומין, ששימש להטבעת סימנים זמן רב לפני המצאת הכתב, היינו כבר מאז 5,000 לפנה”ס לערך. בעת העתיקה חתמו בחותם על גבי חוזים, קבלות, מכתבים, מסמכים, אמנות, פסקי דין וכו’.
תפקידו של הנוטריון בעת העתיקה היה מעין מזכיר ציבורי, שנהג לתעד ולנסח מסמכים, תוך שהוא עשה שימוש נרחב בקיצורים ובראשי תיבות. כך הבטיחה המדינה ותיעדה את התוקף החוקי של פעולות משפטיות שביצעו אזרחיה.
כבר בימי המאה השמינית לפנה”ס, שימש הנוטריון (שכונה אז “סופר”), כמנסח כתבים משפטיים עבור אזרחים שלא ידעו קרוא וכתוב. בנוסף, בין יתר תפקידיו, הנוטריון שימש גם כמי שהפיץ את דבר המלך ברחבי המדינה. כמו כן, הנוטריונים היו נוכחים בדיונים משפטיים, כאשר לכל אחד מבעלי הדין הוקצה נוטריון שהיה אמון על כתיבת וסיכום טענותיו.
בימי הביניים נשא הנוטריון תפקיד רשמי מטעם הכנסייה והוא ניסח מסמכים משפטיים שזכו לתוקף משפטי מחייב הן באותה מדינה והן מעבר לים, ובתנ”ך מוזכר הנוטריון כ”סופר המלך” – שהיה נציגו של המלך. משרה זו עברה בימי קדם מדור לדור מאב לבן.
מעניין לציין, שנוטריונים נשלחו למסעות הגילוי של קולומבוס כדי לתעד אותם ולהבטיח רישום מדוייק של כל האוצרות שיתגלו.
ברוב ארצות אירופה אדם הרוצה לשמש כנוטריון חייב לעמוד בדרישות ההשכלה הנדרשת מעו”ד. במערב אירופה ובאמריקה הלטינית חשיבותו של הנוטריון רבה יותר, ומעמדו מכובד הרבה יותר מאשר, לדוגמא, בארה”ב. הנוטריון חייב להתמחות בדיני המקרקעין, המכר, המשכון והירושה, ובחלק מן הארצות הוא כלל אינו רשאי לשמש כעו”ד.
בארץ ישראל נוסד המוסד הנוטריוני בשנת 1913, במסגרת חוק הנוטריון הזמני העות’מני. החוק העות’מני הקנה לנוטריון סמכויות נרחבות, ובין היתר הוא קבע שאין ערך חוקי להתראות הנשלחות בקשר עם איחור או אי מילוי התחייבויות והסכמים, אלא אם הם נעשים ע”י הנוטריון. לאחר תחילתו של השלטון הבריטי בישראל, הותקנו, ביולי 1918, תקנות הנוטריון הציבורי תחת החוק העות’מני. תקנות אלה הטילו את תפקידי הנוטריון הציבורי על המזכירים הראשיים של בתי המשפט, אך לאלה לא הייתה סמכות לקבל מאנשים פרטיים הפקדות לסוגיהן. בשנת 1921 חוקקה ממשלת המנדט את פקודת הנוטריונים הציבוריים שהסדירה את מעמדו ותפקידו של הנוטריון למסמכים יוצאי חוץ. משרה זו יוחדה לעו”ד שהוסמכו באנגליה, אירלנד או סקוטלנד בלבד שנרשמו כעו”ד גם בישראל. בסופו של יום, עם חקיקת חוק הנוטריונים, אוחדו שתי המשרות (הנוטריון הציבורי והנוטריון למסמכים יוצאי חוץ), למשרה אחת.
בתחילה, בהצעת חוק הנוטריונים (1969) הכוונה הייתה לייחד את מקצוע הנוטריון, באופן שמי שעוסק במקצוע זה יעסוק אך ורק בו, אגב הגבלת מספר העוסקים במקצוע. לימים, הצעה זו ירדה מן הפרק, וכל עו”ד שעומד בתנאי החוק יכול לשמש במקביל גם כנוטריון.
עפ”י החוק העדכני בישראל, כנוטריון יכול לכהן מי שיש לו ותק וניסיון מעשי של לפחות 10 שנים כעו”ד פעיל שזהו עיסוקי העיקרי; אין לו ברקורד עבירות פליליות או משמעתיות חמורות; והוא נמצא ע”י ועדה מיוחדת של משרד המשפטים, כראוי לשמש בתפקיד. בנוסף, דרושה השתלמות מקצועית מיוחדת כתנאי לשמש בתפקיד.
סעיף 7 לחוק הנוטריונים קובע שורה של סמכויות שמוקנות לנוטריון, כדלקמן:
לאמת חתימה על מסמך;
לאשר שהחתום על מסמך, בשם זולתו, היה מוסמך לכך;
לאשר נכונותו של העתק מסמך;
לאשר נכונותו של תרגום מסמך;
לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת;
לאשר שאדם פלוני חי;
לאשר נכונותה של רשימת מצאי;
לערוך העדה של מסמך סחיר; לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינת חוץ, או על פי מסמך אחר; להשתמש בסמכות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר;
לאמת הסכם ממון בין בני זוג, שנכרת לפני הנישואין.”
בנוסף, בהתאם לסעיף 22 לחוק הירושה, נוטריון ישמש כ”רשות” מוסמכת, במעמד של שופט, לצורך עריכת צוואה בפני רשות.
ולסיום, תמונות מעוררות תהיות, של נוטריון בהודו…
[צולם ע”י עו”ד זהר רון]
*אין באמור במאמר כדי להוות ייעוץ משפטי, המלצה, או עצה, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. המאמרים נכונים ליום כתיבתם.
